זה השם הקריא להפליא וזכיר להחריד של הספר החדש של ג'ונתן ספרן פויר.
הספר הוא על ילד צעיר מאוד אך מוכשר להפליא (ומוזר להחריד) בשם אוסקר. סגנון הדיבור והחשיבה שלו שונים מאוד מאלה הקונבנציונליים, למשל הוא כל הזמן עסוק בהמצאות של דברים כמו חולצה שעשויה ממזון ציפורים כדי שציפורים יצילו אנשים שקופצים ממגדלים גבוהים. הוא לא מקובל בבית הספר והוא מודע לזה למרות שהוא כמעט אף פעם לא חושב על זה. הדבר שהכי מטריד את אוסקר הוא המוות הטרי של אביו בנסיבות טרגיות במיוחד.
אביו של אוסקר, שהיה דמות דומיננטית ביותר בחייו, נהג לתת לו משימות וכתבי חידה שונים שאתגרו אותו, ונדמה שבמותו הוא השאיר את החידה הגדולה מכולן - אגרטל כחול מסתורי שבתוכו יש מפתח בתוך מעטפה שעליה כתוב רק BLACK. אוסקר, הנואש לא לתת לאביו להיעלם, פותח בחיפוש מסיבי ברחבי כל ניו יורק בניסיון למצוא את המנעול וכמובן שהדרך חשובה יותר מהיעד.
יש עוד דמויות בספר - אמא של אוסקר שלה חבר חדש בשם רון אשר אוסקר לא מוכן לקבל כתחליף לאביו ("למה את צוחקת עם רון ולא בוכה על אבא"), סבתא של אוסקר שהיא גם החברה הכי טובה שלו ולה היסטוריה מלאת טרגדיות ואובדן אישי משלה ועוד הרבה דמויות משנה שאנו פוגשים במהלך הספר.
מאוד נהניתי לקרוא את היצירה הזו, במיוחד בגלל כל הקטעים בהם משתתף אוסקר. הוא פשוט ילד חמוד ומקסים בצורה קיצונית ואי אפשר שלא להישבות בקסמיו. הרעיונות שלו והגישה שלו לדברים כל כך מרעננים שרק בשביל זה שווה לקרוא את הספר. לא רק הילד מרענן. פויר ממש הלך עד הסוף עם הגישה האלטרנטיבית והספר מלא בתמונות מוזרות שצולמו ע"י אוסקר, קשקושים בצבעים על גבי הטקסט ועוד טריקים ושטיקים מהסוג הזה.
הבעיות שהיו לי עם הספר הן בעיקר עם הקטעים שבין לבין - יש מכתבים ארוכים ומלודרמטיים של הסבא לבנו ובחיי שלפעמים רציתי לדלג עליהם. גם הסבתא לא חוסכת מאיתנו את שבטה ומחזירה במכתבים משלה המגוללים את קורות חייה, באותה רוח כמו מכתבי בעלה. כמה אפשר לקרוא דברים כמו "רציתי ללחוש את עצמי לתוך אוזנו"? ככל שהספר מתקדם יש יותר קטעים כאלה, מה שהופך את העניין למייאש למדי.
דבר חשוב נוסף - התרגום ממש גרוע. עם כל הכבוד למאמציו של אסף גברון, הוא פשוט הרס את הספר לדעתי. גם אם נתעלם מהתרגומים הלא מדויקים שנתקלתי בהם, לילד יש שני ביטויים שהוא משתמש בהם כל הזמן כסופרלטיבים - extremely ו-incredibly. אלה ביטויים שחוזרים כל כמה פסקאות כשהילד מספר. המתרגם בחר להפוך את זה ל"בצורה קיצונית" ו"שזה לא ייאמן". נשמע בקטנה, אבל בפעם ה10000 שנתקלתי בביטוי כזה ארוך התחלתי לחשוב כמה זמן ייקח לי לברר איפה המכובד מתגורר ולהפציץ את ביתו בביצים סרוחות. השם של הספר משתמש ב"להפליא" ו"להחריד", למען השם! כמה קשה היה להשתמש בזה גם בספר?!
מומלץ מאוד להשיג את הספר באנגלית. ואם אי אפשר, אז ננצח גם עם עברית.
הספר הוא על ילד צעיר מאוד אך מוכשר להפליא (ומוזר להחריד) בשם אוסקר. סגנון הדיבור והחשיבה שלו שונים מאוד מאלה הקונבנציונליים, למשל הוא כל הזמן עסוק בהמצאות של דברים כמו חולצה שעשויה ממזון ציפורים כדי שציפורים יצילו אנשים שקופצים ממגדלים גבוהים. הוא לא מקובל בבית הספר והוא מודע לזה למרות שהוא כמעט אף פעם לא חושב על זה. הדבר שהכי מטריד את אוסקר הוא המוות הטרי של אביו בנסיבות טרגיות במיוחד.
אביו של אוסקר, שהיה דמות דומיננטית ביותר בחייו, נהג לתת לו משימות וכתבי חידה שונים שאתגרו אותו, ונדמה שבמותו הוא השאיר את החידה הגדולה מכולן - אגרטל כחול מסתורי שבתוכו יש מפתח בתוך מעטפה שעליה כתוב רק BLACK. אוסקר, הנואש לא לתת לאביו להיעלם, פותח בחיפוש מסיבי ברחבי כל ניו יורק בניסיון למצוא את המנעול וכמובן שהדרך חשובה יותר מהיעד.
יש עוד דמויות בספר - אמא של אוסקר שלה חבר חדש בשם רון אשר אוסקר לא מוכן לקבל כתחליף לאביו ("למה את צוחקת עם רון ולא בוכה על אבא"), סבתא של אוסקר שהיא גם החברה הכי טובה שלו ולה היסטוריה מלאת טרגדיות ואובדן אישי משלה ועוד הרבה דמויות משנה שאנו פוגשים במהלך הספר.
מאוד נהניתי לקרוא את היצירה הזו, במיוחד בגלל כל הקטעים בהם משתתף אוסקר. הוא פשוט ילד חמוד ומקסים בצורה קיצונית ואי אפשר שלא להישבות בקסמיו. הרעיונות שלו והגישה שלו לדברים כל כך מרעננים שרק בשביל זה שווה לקרוא את הספר. לא רק הילד מרענן. פויר ממש הלך עד הסוף עם הגישה האלטרנטיבית והספר מלא בתמונות מוזרות שצולמו ע"י אוסקר, קשקושים בצבעים על גבי הטקסט ועוד טריקים ושטיקים מהסוג הזה.
הבעיות שהיו לי עם הספר הן בעיקר עם הקטעים שבין לבין - יש מכתבים ארוכים ומלודרמטיים של הסבא לבנו ובחיי שלפעמים רציתי לדלג עליהם. גם הסבתא לא חוסכת מאיתנו את שבטה ומחזירה במכתבים משלה המגוללים את קורות חייה, באותה רוח כמו מכתבי בעלה. כמה אפשר לקרוא דברים כמו "רציתי ללחוש את עצמי לתוך אוזנו"? ככל שהספר מתקדם יש יותר קטעים כאלה, מה שהופך את העניין למייאש למדי.
דבר חשוב נוסף - התרגום ממש גרוע. עם כל הכבוד למאמציו של אסף גברון, הוא פשוט הרס את הספר לדעתי. גם אם נתעלם מהתרגומים הלא מדויקים שנתקלתי בהם, לילד יש שני ביטויים שהוא משתמש בהם כל הזמן כסופרלטיבים - extremely ו-incredibly. אלה ביטויים שחוזרים כל כמה פסקאות כשהילד מספר. המתרגם בחר להפוך את זה ל"בצורה קיצונית" ו"שזה לא ייאמן". נשמע בקטנה, אבל בפעם ה10000 שנתקלתי בביטוי כזה ארוך התחלתי לחשוב כמה זמן ייקח לי לברר איפה המכובד מתגורר ולהפציץ את ביתו בביצים סרוחות. השם של הספר משתמש ב"להפליא" ו"להחריד", למען השם! כמה קשה היה להשתמש בזה גם בספר?!
מומלץ מאוד להשיג את הספר באנגלית. ואם אי אפשר, אז ננצח גם עם עברית.
