14 בספט׳ 2008

עיר הגנבים


עיר הגנבים / City of Thieves
מאת: דיוויד בניוף

את הספר הזה קניתי בכלל בגלל שאמא שלי רצתה לקרוא אותו. לא שלא עניין אותי לקרוא ספר של מי שאחראי ל"שעה ה-25", אחד הסרטים האהובים עליי וספר שלא קראתי (עדיין), אבל לקנות את הספר? לא יודע. מזל שהיה את שבוע הספר.
הספר נפתח בשיחה של דיוויד עם סבא שלו. דיוויד דוחק בסבו לספר לו על מה שעבר עליו במלחמת העולם השנייה בעת שהיה בלנינגרד. נראה שהסבא מיעט במילים בנושא עד עכשיו ולבסוף משתכנע מנדנודיו של הנכד. המשך הספר הוא סיפורו הבלתי יאומן של הסבא שמסופר מגוף ראשון.
העלילה המרכזית מספרת על נער בן 17 שנתפס בוזז גופה של צנחן גרמני מת, פשע שעונשו הוא סטנדרטי למדי - הוצאה להורג במקום. במקום זה, הוא מקבל עסקה לא רעה מהאל"מ האחראי על העיר - להשיג בתוך שבוע תריסר ביצים בשביל החתונה של בתו יחד עם פושע נוסף, עריק בשם קוליה. מסתבר שקשה עד בלתי אפשרי להשיג את הביצים בפיטיר (כך הם קוראים לעיר). דרך החתחתים שעליהם לעבור ביחד עד אשר ייגמר הספר היא ארוכה ומייגעת מאוד אבל גם מרתקת ועוצרת נשימה ומשעשעת מאוד - קוליה הוא alpha male אמיתי שיודע להתחבב מיידית על כל אחד שהוא פוגש, תהי זו בחורה יפייפיה או חייל גרמני, בערך ההיפך הגמור מלב, הגיבור הראשי, שהוא קצת פחדן ונערי ובעיקר חסר נסיון חיים מעשי לחלוטין.
קראתי את הספר בעברית ומאוד נהניתי, למרות שמאוד יכול להיות שכדאי לקרוא את הספר במקור. בכל מקרה, הכתיבה השוטפת ועם זאת לא מחופפת עוברת את התרגום בהצלחה. ממליץ לכל אחד לקרוא את הספר, גם אוהבי הספרים האיזוטריים וגם קוראי רבי המכר.

3 בספט׳ 2008

קרוב להפליא ורועש להחריד


זה השם הקריא להפליא וזכיר להחריד של הספר החדש של ג'ונתן ספרן פויר.
הספר הוא על ילד צעיר מאוד אך מוכשר להפליא (ומוזר להחריד) בשם אוסקר. סגנון הדיבור והחשיבה שלו שונים מאוד מאלה הקונבנציונליים, למשל הוא כל הזמן עסוק בהמצאות של דברים כמו חולצה שעשויה ממזון ציפורים כדי שציפורים יצילו אנשים שקופצים ממגדלים גבוהים. הוא לא מקובל בבית הספר והוא מודע לזה למרות שהוא כמעט אף פעם לא חושב על זה. הדבר שהכי מטריד את אוסקר הוא המוות הטרי של אביו בנסיבות טרגיות במיוחד.
אביו של אוסקר, שהיה דמות דומיננטית ביותר בחייו, נהג לתת לו משימות וכתבי חידה שונים שאתגרו אותו, ונדמה שבמותו הוא השאיר את החידה הגדולה מכולן - אגרטל כחול מסתורי שבתוכו יש מפתח בתוך מעטפה שעליה כתוב רק BLACK. אוסקר, הנואש לא לתת לאביו להיעלם, פותח בחיפוש מסיבי ברחבי כל ניו יורק בניסיון למצוא את המנעול וכמובן שהדרך חשובה יותר מהיעד.
יש עוד דמויות בספר - אמא של אוסקר שלה חבר חדש בשם רון אשר אוסקר לא מוכן לקבל כתחליף לאביו ("למה את צוחקת עם רון ולא בוכה על אבא"), סבתא של אוסקר שהיא גם החברה הכי טובה שלו ולה היסטוריה מלאת טרגדיות ואובדן אישי משלה ועוד הרבה דמויות משנה שאנו פוגשים במהלך הספר.
מאוד נהניתי לקרוא את היצירה הזו, במיוחד בגלל כל הקטעים בהם משתתף אוסקר. הוא פשוט ילד חמוד ומקסים בצורה קיצונית ואי אפשר שלא להישבות בקסמיו. הרעיונות שלו והגישה שלו לדברים כל כך מרעננים שרק בשביל זה שווה לקרוא את הספר. לא רק הילד מרענן. פויר ממש הלך עד הסוף עם הגישה האלטרנטיבית והספר מלא בתמונות מוזרות שצולמו ע"י אוסקר, קשקושים בצבעים על גבי הטקסט ועוד טריקים ושטיקים מהסוג הזה.
הבעיות שהיו לי עם הספר הן בעיקר עם הקטעים שבין לבין - יש מכתבים ארוכים ומלודרמטיים של הסבא לבנו ובחיי שלפעמים רציתי לדלג עליהם. גם הסבתא לא חוסכת מאיתנו את שבטה ומחזירה במכתבים משלה המגוללים את קורות חייה, באותה רוח כמו מכתבי בעלה. כמה אפשר לקרוא דברים כמו "רציתי ללחוש את עצמי לתוך אוזנו"? ככל שהספר מתקדם יש יותר קטעים כאלה, מה שהופך את העניין למייאש למדי.
דבר חשוב נוסף - התרגום ממש גרוע. עם כל הכבוד למאמציו של אסף גברון, הוא פשוט הרס את הספר לדעתי. גם אם נתעלם מהתרגומים הלא מדויקים שנתקלתי בהם, לילד יש שני ביטויים שהוא משתמש בהם כל הזמן כסופרלטיבים - extremely ו-incredibly. אלה ביטויים שחוזרים כל כמה פסקאות כשהילד מספר. המתרגם בחר להפוך את זה ל"בצורה קיצונית" ו"שזה לא ייאמן". נשמע בקטנה, אבל בפעם ה10000 שנתקלתי בביטוי כזה ארוך התחלתי לחשוב כמה זמן ייקח לי לברר איפה המכובד מתגורר ולהפציץ את ביתו בביצים סרוחות. השם של הספר משתמש ב"להפליא" ו"להחריד", למען השם! כמה קשה היה להשתמש בזה גם בספר?!
מומלץ מאוד להשיג את הספר באנגלית. ואם אי אפשר, אז ננצח גם עם עברית.