29 באוג׳ 2008

תחום תרבות חדש לגמרי נפתח


מסתבר.
אני מדבר על תחום שבו עוד לא נתתי אף פעם המלצות, כנראה בגלל שגם לא ממש עקבתי אחריו בעצמי. אבל השבוע, בעקבות המלצות חמות מאוד שקיבלתי והעובדה שמצאתי את הקומיקס על המחשב של אחי, החלטתי לקרוא את הנובלה הגרפית (קומיקס) הזו:

Watchmen
מאת: אלן מור.

שמעתי על הקומיקס עקב הסרט שעומד לצאת בשנה הבאה. ראיתי את הטריילר שלו ותכלס לא כל כך הרשים אותי, אבל התגובות המהללות ב"עין הדג" היו מרשימות. והייתי משועמם כשמצאתי את הקומיקס על המחשב.
בכל מקרה, מדובר באמת ביצירה ספרותית מצוינת, שיכולה להתחרות בכל ספר "רציני" בליגה שלו. אני לא אגיד שאין שם קטעי "קומיקס" טיפוסיים בכלל (למשל, הדרך שבה אחד הגיבורים מקבל את כוחות העל שלו) אבל הם ממש מעטים ורוב העלילה מתרכזת בדרמה של הדמויות והתמודדותן עם הסביבה. רגע, על מה מדובר בכלל? איזו עלילה ואילו דמויות? אוקיי, אז מהתחלה. בסדר, גם בקומיקס לא עושים יותר מדי הקלות לקורא.
מדובר בעולם אלטרנטיבי שבו אשכרה יש גיבורי על במציאות, אבל כמעט כולם הם לא בעלי כוחות מיוחדים אלא אנשים מוכשרים ואמיצים שלקחו על עצמם את המלחמה בפשע, כל אחד מסיבותיו שלו (ולכל אחד באמת יש סיבות שונות שזה די מדהים). לא כולם אוהבים את הקונספט הזה ומכאן שנוצרים כמובן חיכוכים עם האוכלוסיה הלא "מיוחדת" והקומיקס נותן מצוין נקודות מבט שונות מצד כל הדמויות (יש בערך 6 דמויות מרכזיות ועוד המון משניות עם תפקידים גדולים!).
אני חושב שאם הייתי צריך לסכם את זה מנקודת מבט של מישהו שקרא את הכל (ואני צריך, בגלל זה אני כותב את זה, לא?) הייתי אומר שהיצירה עוסקת בתפקידו של גיבור העל בעולם. האם הוא צריך לעזור? להפריע? לא להתערב? להשתלט? הכל ביחד? כל האפשרויות נמצאות שם. לא חשבתי שאני אראה קומיקס עם כזה עומק של דמויות ועל כך באמת כל הכבוד ליוצר.
יש גם קטעי אקשן לא מעטים, אם כי הם לא העניין ומשמשים יותר כהפסקות בין הקטעים הרציניים יותר. הקומיקס קצר שבחים רבים, ביניהם פרס הוגו (הקומיקס היחיד אי פעם שקיבל) והכללה ברשימות מכובדות של הטיימס.

12 חוברות, כל אחת בסביבות 34 עמודים.

אין תגובות: